אני וחברה שלי כתבנו סתם בשביל השיעמום בשיעורים

תיאור הדמויות:

שלי:צפונבונית (נועם)

דנה:תלמידה טובה (מיכל)

[דנה ושלי עברו לכיתה ז' כאשר היו יחד בכיתה ו'.

שלי ודנה קיוו שהן לא יהיו יחד.]

{שלי מסתכלת על רשימת הכיתות ומגלה שדנה תהיה בכיתה שלה,דנה עומדת לידה.}

מקום:מסדרון בית הספר.

שלי: מהה... אוף עוד פעם הילדה המפגרת הזאת יאוו אין לי כוח אליה!

דנה: נוו..מה ככה זה יצא.

שלי: מה עוד פעם אני יתקע עם הטמטום השכלי שלך באותה כיתה?!?

דנה: קודם כל תירגעי אל תקראי לי מטומטמת,זה שאנחנו לא מסתדרות זה לא אומר שאת יכולה לקלל אותי!

שלי: מותק...אם זה נקרא לקלל לא נראה לי שאת אמורה לעלות לכיתה ז'!

{דנה התחילה להתחמם וגילגלה עיניים.}

דנה: למה את אמורה עם כל הציונים הגרועים שלך?!?

שלי: לפחות אני לא חרשנית כמוך...תחחח

דנה: עדיף להיות חרשנית ולהצליח בחיים מאשר להיות "ממש" מקובלת ולא להצליח בחיים!

(צילצול)

(כיתה)

{כולם הגיעו לכיתה והמורה אומרת לשלי ולדנה לשבת ביחד.}

שלי: שמת היום דאורדוראנט בכלל?

דנה:מצחיק מאוד....

שלי: לא,זה באמת מצחיק כמה שאת מסריחה!

המורה:בנות שקט בבקשה !

שלי: מה שקט איתה אי אפשר להפריע היא חנונית לגמרי!!

{כל הכיתה צוחקת ולועגת לדנה}

{דנה בוכה ויוצאת מהכיתה בריצה וטורקת את הדלת חזק}

(שירותים)

{דנה בוכה}

דנה: מי היא חושבת שהיא?!אני חייבת לנקום בה!!

{דנה שומעת ששלי מדברת עם אמא שלה בפלאפון בבכי.}

שלי בפלאפון: אמא די אל  תקללי אותי,זאת שי לא אני! את לא צריכה להרביץ לי בגלל זה.את לא מבינה כל הבטן שלי סימנים אני לא  יכולה להמשיך ככה,היום באתי עם חצאית ארוכה כדי להסתיר את הסימנים מהרגלים שאת ואבא עשיתם לי אתמול.

[שלי מנתקת ובוכה בשירותים.כל זה קורה תא ליד דנה בזמן שדנה שומעת הכול.]

[דנה פותחת את הדלת של השירותים]

דנה:אהה ככה החיים שלך אהה?!?!

שלי:נראה לך אני מתאמנת לתפקיד..מה את חושבת?!פחח..

דנה:אהה באמת לא כי אני רואה אותך עם חצאית ארוכה עכשיו..

שלי:נו מה אני בתוך התפקיד..סליחה בכלל מה אכפת לך?!

[דנה מגלגלת עיניים ומשלבת ידיים]

דנה:באמת?!כדאי לך להוריד קמת את החצאית רואים לך את כל הסימנים!

שלי:דיי דנה בבקשה אל תעשי את זה את תגידי לאף אחד בבקשה.

דנה:נחשוב עלייך עוד איך שהתנהגת אלי!

שלי:נו גם זאת הייתה הצגה ראית אני משחקת טוב איך האמנת חח...

דנה:בטח בטח חח הייתה הצגה!

שלי:יאוו אני משחקת כזה טוב שהאמנת שאני באמת שונאת אותך חהה...

(הפסקה)

{בהפסקה כולם מדברים}

שלי:דנה רוצה לבוא אלי היום?

דנה:הופה מה קרה פתאום נהיית נחמדה?!

שלי:מה??את יודעת שעשיתי הצגה!עכשיו אנחנו לא בריב!

דנה:מה שאת עושה עכשיו זאת הצגה!!

שלי:טוב דנה מה את רוצה ניסיתי להיות נחמדה אלייך.

דנה:אוקי בסדר אני אבוא אליך!

[דנה מסובבת את הראש ומגלגלת עיניים ,שלי מסובבת את הראש גם.]

שני:איכס המפלצת הזאת תבוא אלי הביתה?!טוב העיקר שהיא מאמינה שזה לא באמת!

(כניסת הבית של שלי)

 {שלי מצלצלת בפעמון}

אמא של שלי:שי תפתחי את הדלת יא עצלנית!!!

[דנה צוחקת.]

שלי:עושים אצלנו סרט כל המשפחה משתתפת בו!

[שי פותחת את הדלת]

שי:היי בנות תיכנסו.

דנה:מממ...יופי של סט הקמתם פה..

שי:איזה סט על מה את מדברת?!?

שלי:יואו אחותי עוד בתוך הדמות!

 שי:אהה אמא הרביצה לך הרבה אה?!?

שלי:טוב שי אנחנו לא בצילום את יכולה להתנהג רגיל!

שי:טובב מה שתגידי.

שלי:אמא הגעתי הבאתי חברה מה יש לאכול?

אמא:מה זה מה יש לאכול?!?מה את חושבת שאני עובדת אצלך?!האוכל היחיד שתקבלי ממני זה המכות שאת הולכת לאכול!

שלי:לא משנה אמא אני אכין לבד.

[שלי מסתכלת על דנה.]

שלי:מצלמים עכשיו את אמא שלי!

דנה:אהה....

[דנה מתיישבת ליד השולחן ושלי מכינה מקרונים,דנה מסתכלת  על השולחן שכולו מלוכלך ושמה את הידיים שלה על הברכיים,שלי מביאה לדנה צלחת עם מקרונים ודנה אוכלת ונגעלת.]

שלי:נו טעים?

דנה:כן מעולה(איכס)

שלי:חכי אני השים גם לי,בינתיים תאוכלי!

דנה:אוקי...

[שלי מכינה גם לה ובזמן הזה דנה הולכת לחלון וזורקת את המקרונים ויורקת את האוכל.

דנה חוזרת לשולחן.]

שלי:וואי אכלת מהר (איזה שמנה)רוצה עוד?

דנה:לא..לא תודה אני מלאה היה טעים!

[שלי אוכלת ונגעלת]

שלי:טוב אני לא רעבה בואי לחדר שלי.

{החדר}

שלי:טוב יאללה בואי אחרי..

דנה:שלי שכחתי לשאול אותך מתי יצא הסרט?

שי:איזה סרט?הסרט ששלי חייה בו??חח

שלי:שי די תפסיקי!דנה היא תמיד נשארת בתפקיד.

דנה:אוקי(חחח בטח)

[שלי ודנה נכנסות לחדר]

דנה:זה החדר שלך או סט?

שלי:אהה..סט ברור שזה סט מה נראה לך שאני החייה בדיר חזירים חח מה נראה לך!?!

דנה:אממ אחלה של סט הוא נראה ממש אמיתי!!

{המשך סצנת החדר}

[דנה מתיישבת על המיטה שבחדר של שלי.]

דנה:גם המיטה קשורה לסט?

שלי:למה יש לך בעיה עם המיטה(אופס)זאת אומרת אהה כן ברור שהיא קשורה לסט.

דנה:אז איפה החדר שלך?

שלי:אממ...אמא שלי ישנה בו עכשיו אני לא רוצה להעיר אותה עכשיו.

דנה:אבל אמא שלך הייתה בסלון לא?

שלי:כן עכשיו היא הלכה לישון בחדר שלי.

[אמא של שלי נכנסת לחדר]

אמא:שלי תסדרי כבר את החדר שלך או שהיום את תשני במחסן!!

שלי:אהה אמא אני רואה שרק עכשיו קמת ואיי את ממש מבולבלת!

אמא:אני מבולבלת??חכי חכי אחרי שהחברה שלך תלך ותראי כמה שאני מבולבלת!!

[שלי ניגשת לאמא שלה ולוחשת לה.]

שלי:אמא בבקשה תפסיקי!תעשי מה שאת רוצה אחר כך אבל עכשיו די!

[דנה מסתכלת ומאוד מבוהלת ממה ששלי מדברת עם אמא שלה.]

דנה:את באה שלי?

שלי:כן שנייה.

[שלי מתיישבת שוב על המיטה.]

שלי:הייתי צריכה להסביר לה שהצלמים כבר הלכו חח...

דנה:רגע אבל לא ראיתי שום צלמים.

שלי:כן הם השתחררו כי הם לא רוצים שיראו אותם.

דנה:אהה...אממ אולי נראה טלוויזיה ??איפה הטלוויזיה?

שלי:אהה הפלזמה שלנו בתיקון.

דנה:אהה אוקי....

[דנה מוציאה את האוכל שלה מהתיק שלא אכלה בבית ספר ומתחילה לאכול.]

שלי:מה לא שבעת מהאוכל היית יכולה לאכול עוד..

דנה:לא זה בסדר שבעתי אבל חבל על הכריך...

שלי:יאוו באמת חבל..אפשר ביס??

דנה:אוקיי.....

[דנה מסתכל מוזר בשלי כשהיא אוכלת מהכריך.]

{היומן האישי}

[דנה נמצאת בבית וכותבת ביומן מקושט ויפה על מה שעבר אליה היום.]

דנה:יומני היקר שלום,היום שלי הזמינה אותי אליה והבית שלה מאוד מכוער ומלוכלך ואמא

שלה מרביצה לה,היא עושה את עצמה כאילו זה צילום של סרט אבל זה לא.

[שלי יושבת על הרצפה בחדרה וכותבת]

שלי:יומני היקר שלום היום דנה באה אליי והיא מאוד נגעלה מכל מה שקרה היא חושבת

שהכול זה סרט (ומזל שכך)אני מקווה שהיא לא תגלה שאני באמת ענייה ושאמא מרביצה לי!

[בקטע הזה שומעים מוזיקה מותחת כי מגלים שזה באמת נכון.]

{בית הספר}

[בהפסקה כולם אוכלים]

שלי:היי בנות או בנים למישהו יש להביא לי אוכל פשוט אמא שלי בחו"ל ושכחתי להכין לי בבוקר....

דנה:לי יש רוצה?

שלי:אני רק מקווה שהוא לא מגעיל כמוך חחח.....

[דנה מתעצבנת.]

דנה:אתם יודעים ששלי היא בעצם.....

שלי:חח צחקתי מה נראה לך תודה רבה על האוכל!!

[שלי מסתובבת ואומרת לבנות:]

שלי:איזה חננה חחח...

[דנה מסתובבת ואומרת לעצמה]

דנה:מסכנה אבל אין לי כוח שהיא כל הזמן תשפיל אותי!

{בית המלון}

[לשלי יש יומולדת והיא רוצה שזה לא יהיה בבית אלא בבית מלון אז היא מזמינה מקום בבית מלון אבל שלי לא יודעת שהמנהל של הבית מלון הוא אבא של דנה]

שלי:שלום אני רוצה להזמין חדר במלון.

אבא של דנה:כן בבקשה מה השם?

שלי:שלי דותן.

אבא:אוקיי.ובת כמה את?

שלי:12 בכיתה ז'.

אבא:היי את בטח בכיתה של הבת שלי.

שלי:מה השם שלה?

אבא:דנה כהן.

שלי:אהה כן היא החברה הכי טובה שלי והיא אמרה לי שתוכל לסדר לי מקום.

אבא:באמת היא לא אמרה לי אבל אם את אומרת בסדר.

שלי:יופי..אז סוויטה בבקשה.

אבא:אוקיי אני אגיד לה שנתתי לך חדר במלון.

שלי:לא לא זה בסדר אני אגיד לה..

אבא:אוקיי..

שלי:טוב תודה ביי.

[שלי מנתקת את הפלאפון]

שלי:יש יש... איזה מזל!!!

{ארוחת הערב}

[ארוחת ערב במשפחת כהן]

אבא:אהה דנה שלי דותן התקשרה והזמנתי לה מקום זה בסדר!!

דנה:על מה את מדבר????

אבא:היא אמרה שהיא דיברה איתך בקשר למקום בבית המלון שלי!

דנה:לא..אני לא זוכרת כזה דבר.

אבא:אני לא מאמין היא שיקרה!!טוב אני אדבר איתה כבר מחר.

[דנה מתחילה להבין.]

דנה:אהה נכון שכחתי שלי כן כן היא ביקשה מימני נזכרתי חח

אבא:יופי.